ברוכים הבאים לאתר של המרכז לבירה ביתית , גלישה וקניה נעימה    : :

הסבא של הבירה הביתית

השנה היא שנת 1992 . רק קומץ של משוגעים לדבר מכיר את תחביב בישול בירה ביתית. בעיקר כאלה שביקרו או חיו תקופה בארה"ב או בחו"ל וחזרו לארץ. בחור בשם ניר נבות שבאותו זמן עשה תואר פוסט-דוקטורט במכון וייצמן הכיר את פרופסור יונתן גרסל במכון וייצמן. פרופ' גרסל היה כך נראה , בשלן הבירה הביתית הראשון שעסק בתחביב של הכנת בירה ביתית , כפי שאנו מכירים היום. הוא החל לעסוק בכך בשנות ה-80 המוקדמות. העיסוק בתחביב החל כאשר הוא ועמיתיו למחלקה למדעי הצמח רצו לשתות כוס של בירה טובה בלי לכתת רגליים לפאב השכונתי , או יותר נכון , הפאב היחיד הקיים אז ברחובות. שם שעות הפתיחה השתנו לפי מצב הרוח של הבעלים. פרופ' גרסל מכין בירה שנים רבות , עד היום. דבר זה הפך לחלק מההווי של בנין מדעי הצומח כאשר פעם בשבוע הוא היה מצלצל בפעמון כסימן לסטודנטים ולחוקרים לכך ששעת הבירה הגיעה.

 

כאשר ניר נבות הכיר את פרופ' גרסל ונחשף לתחביב , דבק בו החיידק של בישול הבירה. ד"ר נבות עשה תואר שני בגנטיקה מולקולרית , למידה על פעילות השמרים וחדוות התסיסה התחברה ללימודיו והוא רצה לבשל בירה , אך לא מרכז כמו פרופ' גרסל אלה מגרעינים בלבד וגם חיפש אספקה של חומרי גלם זמינים.ניר נבות יצר קשר עם מר אפרים רובינשטיין ,הבעלים של המרכז לבירה ביתית , שאז לא היה קיים עדין וביקש ממנו לייבא בשבילו לתתים. כך נוצר הקשר הראשוני בין א. רובינשטיין לתחום של בישול בירה ביתית.

 

סיפורו של פרופ' יונתן גרסל:

 

לפני כמעט 40 שנה ביום רגיל כמו בכול יום, החלטנו אני והחבר'ה לצאת לבלות, בזמנו היה רק פאב אחד ברחובות שהיה נפתח בשעה סבירה ונוחה אז כולם נהגו לבלות בו. יצאנו לעיר, במקרה באותו היום החליט בעלי הפאב לפתוח את המקום בשעה מאוחרת יותר, ואנחנו כמובן לא רצינו לחכות למרות הרצון הגדול בחברותא עם כוס בירה , החלטנו לוותר וחזרנו כל אחד לביתו.

 

הגעתי הביתה מאוכזב ותוך כדי מחשבה נזכרתי במכתב שחבר מאנגליה שלח עבורי, והוא מבקש אם אוכל לשלוח לו נבטי חיטה, מכיוון שהבחור הצעיר היה חוקר בביולוגיה מולקולרית של צמחים באונ' נוטינגהם ובזמנו השיטה הייתה ישראלית אז הנבטים עזרו לו לקבל ביטוי גנים. כבר ביום למחרת שלחתי לו 8 גר' שמספיקים לו ל-3 חודשים לאחר מס' חודשים שלח לי שוב מכתב אם אוכל לעשות לו טובה ולשלוח עוד נבטי חיטה, הפעם שלחתי לו 16 גר' בכדי שלא יבלבל לי את המוח כל כמה חודשים, באותו מכתב הוא הציע האם יוכל לשלוח עבורי דבר מה...

 

ואז נזכרתי שהוא היה מכין בירה בבית אז ביקשתי ממנו שישלח עבורי לתת שעורה בכדי שאוכל לנסות להכין גם אני בירה בבית, וממש אחרי מס' ימים קיבלתי את הקיט הראשון שלי ואז התחילו הניסויים להכנת בירה ביתית ולאט לאט כל מי ששמעתי שנוסע לחו"ל ביקשתי ממנו שיביא לי קיטים.

 

בהתחלה הכנו בבקבוקים של 2 ליטר אח"כ בבקבוקים מחוסמים שלא יתפוצצו, אני זוכר שהיה לנו מקרה של פיצוץ שרשרת של בקבוקים כמובן לפני שהתחלנו להשתמש בהידרומטר אח"כ החלטנו שנשתמש בבקבוקי פלסטיק שתופסים את משקעי השמרים, חוסך ניקיון וסטרול של בקבוקים.

 

אני והחבר'ה התלהבנו עד השמיים שלא צריך לצאת לפאב יותר הכול יש במחלקה, גם חבריה טובים, גם בירה מעולה בהכנה עצמית ותוספת של פופקורן היה שיגעון. באותם ימים של שנות השמונים היה רק בירה גולדסטאר ונשר ולנו היה את הבירה שלנו ,היינו מאושרים!

 

במשך הזמן התחילו לצוץ קבוצות של אנשים שטועמים בירות והוזמנתי לכמה מפגשים כאלו לטעימות, העניין לא מצא חן בעיני מכיוון שהאנשים הללו היו כל כך רציניים וחשבתי לעצמי זה בירה לא יין ואין צורך בכל הרשמיות הזו! בירה טובה לשתייה עם חברים, לספר בדיחות קטליזאטור של שמחה! לא משהו רציני וכבד כמו יין, יש בירות שמתאימות לארוחה טובה ורצינית למשל הבירה הבלגית .QUACK זו בירה טובה שמתאימה בדיוק כמו יין.

 

במשך הזמן התחלתי להביא מחו"ל Beer kit ואח"כ לתת אבקתי ושקיות כשות הכמויות היו גדולות, יום אחד עצרו אותי במכס לא הבינו מה יש לי במזוודות בדקו אותי עיכבו אותי והסברתי להם שיש לי 50 ליטר של בירה מרוכזת מאוד. התחיל להימאס עליי הסחיבות, העצירות במכס, הכובד, אנחנו שותים 6-4 ליטר בשבוע תחשוב כמה כבד ומסובך זה ואז לפתע שממש הייתי על הסף שמעתי שאתם התחלתם להביא חומרים וזה הקל עלי מאוד. לשבת לשתות בירה ו שותים עוזר לגיבוש החברתי, מוציא את כולם מהמעבדות שלהם. כך אחד מכיר את השני , בירה זו שתייה נפלאה!


 
 

© כל הזכויות שמורות למרכז לבירה ביתית