ברוכים הבאים לאתר של המרכז לבירה ביתית , גלישה וקניה נעימה    : :

בקבוק

לאחר שנגמרה התסיסה מגיע שלב הבקבוק בו מעבירים את הבירה ל....בקבוקים – ניחשתם נכון. חשוב מאוד לחטא את הבקבוקים ולהשתמש בבקבוקים ללא כתמים או משקעים בקרקעית. לכן מומלץ לשטוף את הבקבוק במים רותחים מיד לאחר שנסיים לשתות אותו.

כעת לפני הבקבוק , זהו הזמן המתאים לצלל את הבירה. הנח את המיכל במקרר למשך הלילה , זה ירדים את השמרים ויגרום להם לצנוח וגם יעשה פעולה דומה לחלבונים המסיסים בבירה , כך שפעולה זו תורמת באופן ישיר לבירה צלולה ונקייה יותר , עקרונית פעולה זו מומלצת לכל סוגי הבירות. לאחר שהמיכל בילה לילה במקרר נניח אותו במקום גבוה , על השיש או על שולחן , נחבר את הצינורית הפלסטיק לברז , נניח את המיכל השני על הרצפה , נפתח את הברז ונעביר את הבירה ממיכל למיכל , משקעי השמרים צנחו מתחת לברז , כך אנו משאירים את בוצת השמרים מתחת לברז ותורמים לצלילות הבירה באופן טבעי ואלגנטי.

לפני שלב הבקבוק ניקח קריאה נוספת של הצפיפות הסגולית בעזרת ההידרומטר, נרשום את הנתון ונשתמש בו לחישוב אחוז האלכוהול. כעת עלינו להוסיף סוכר לבירה להמשכת התסיסה בבקבוק. יש להוסיף את הסוכר אל הבירה במיכל התסיסה , לא אל הבקבוקים. לשם כך נוציא מעט בירה ממיכל התסיסה לקערה , נוסיף את הסוכר לקערה ונערבב אותו כדי שיתמוסס בבירה , לאחר מכן נחזיר את הבירה עם הסוכר המומס למיכל ונערבב באופן יסודי עם משוט הערבוב. כעת ניגש לחיטוי הבקבוקים.

כמות הסוכר המוסף לבירה משתנה לפי מידת הגז הרצויה בבירה , כמות הסטנדרטית של הסוכר אותה אנו מספקים היא 150 גר' . כאשר לבירות מוגזות היטב יש להשתמש ב200 גרם. השמרים יפרקו את סוכר הענבים וימשיכו בתסיסה , הפעם בבקבוק הסגור הפחמן הדו – חמצני שנוצר כלוא וכך הוא נשאר ומתמוסס בבירה , עד לפתיחת הבקבוק המלווה ברעש האופייני.

הדרך המומלצת להעברת הבירה ממיכל התסיסה לבקבוק היא באמצעות מקל מילוי , המטרה היא להעביר את הבירה ללא טלטול בצורה רגועה כדי שלא תקציף ותתחמצן. בשלב זה הבירה רגישה לחמצן יותר. מקל מילוי הוא כלי מקצועי לבקבוק משום שהוא נותן לנו את כמות החלל ראש המדויקת  שצריכה להיות בבקבוק. השימוש במקל מילוי מלכלכך פחות , מהיר וחושף פחות את הבירה לחמצון.

לאחר שסיימנו למלא את הבקבוקים יש לפקוק אותם. כדי לפקוק את הבקבוקים יש לשים פקק על הענבל המגנטי , למקם את הפוקק על הבקבוק לפי הסמן במרכז הפוקק. סימון על הפקקים אפשרי בטוש , ניתן להשתמש בצבעים שונים של פקקים לסימון בירות שונות. זמן חיי המדף של בירה ביתית אינו קצר כנהוג לחשוב , הוא מגיע לחודשים ארוכים ותלוי בעיקר בתנאי אחסון הקיימים היכן שנשמרת הבירה. עדיף במקום קריר ומוצל.

לאחר הבקבוק , הבירה צריכה לנוח בבקבוק כשבועיים ימים , פרק זמן זה נקרא גיזוז  , רק לאחר כעשרה ימים – שבועיים הבירה תהיה מוגזת ומוכנה לשתיה , בזמן זה הבירה עוברת גם תהליך של יישון בו טעמים השונים בבירה מתאזנים וכך הבירה מקבלת את טעמה הסופי. לבדיקת רמת הגיזוז אפשר לפתוח בקבוק ראשון לאחר עשרה ימים. ברגע שהבירה הגיעה לרמת הגיזוז הרצויה , יש להכניס אותה למקרר , או להכניס למקרר כמה בקבוקים שניתן . לאחר שהבירה תיושן אם במקרר ואם מחוץ למקרר הטעמים מתאזנים והבירה מוכנה לשתיה. בדרך כלל , בירות כבדות המשופעות בטעמים יגיעו לשיאם לאחר חודש.

מומלץ שהבקבוקים יעמדו במקרר ולא ישכבו משום שאיננו רוצים שהמשקע בבקבוק יתפזר. אם המשקע יהיה בצד הבקבוק , הוא יתפזר שנמזוג את הבירה ויפגע ביופייה של הבירה.

 

© כל הזכויות שמורות למרכז לבירה ביתית