סיידר תפוחים

ברוב העולם שאומרים סיידר הכוונה גם למיץ תפוחים צלול וגם למשקה אלכוהולי הנוצר בתסיסה , שבו נעסוק.  ישנה הבחנה בין מיץ תפוחים שעבר סחיטה , ללא סינון הנקרא סיידר תפוחים (SOFT CIDER)לבין המיץ המטופל העובר פילטרציה שנקרא מיץ תפוחים. בארה"ב וקנדה , סיידר אלכוהולי נקרא hard cider , על מנת ליצור הבחנה. בארץ ההיכרות הראשונה של הישראלים עם מיץ תפוחים הייתה עם "סיידר הגליל" המיוצר על ידי מפעל בשם תואם "סיידר הגליל" , כיום נרכש על ידי חברת טמפו. לכן גם אצלנו מיץ תפוחים וסיידר הם שמות נרדפים.

באופן היסטורי שהחלו בהפקת הסיידר , לאחר הסחיטה המיץ לא עבר בישול וכך נתנו לחיידקים שהיו על קליפת הפרי להתסיס את שיכר התפוחים. מה שנקרא שימוש בשמרים הטבעיים המגיעים עם הפרי, פרקטיקה מקובלת עד היום בענף היין , באזורים גאוגרפים בהם היינן מכיר את אוכלסיית שמרי הבר שנמצאת באופן באופן טבעי על הפרי והיא מביאה לתוצאה רצויה. שמרי הסיידר המתורבתים המיוצרים על ידי חברות השמרים הגיעו מכרמי גידול המפורסמים בעולם שבהם מפיקים סיידר. סיידר המיוצר כיום במפעל מודרני שונה מהסיידר המסורתי. במקום להשתמש במיץ תפוחים שעבר סחיטה מתפוחים משתמשים ברכז תפוחים. מה שנקרא מייצרים מיץ משוחזר מרכז, כלומר מוסיפים את המים שהוציאו בריכוז הרכז בחזרה על מנת להגיע לריכוז הסוכרים הרצוי. כאן המקום של השאלה להישאל אם סיידר שמיוצר מרכז תפוחים שהוא מוצר טבעי נחשב עדין ל"סיידר אמיתי". ואם עדין פה יש מקום להתחבט בשאלה הזו,כצרכנים ביתיים, בואו נשכיל ונדע שתחרויות הסיידר העולמיות אוסרות על שימוש בחומרים כמו סוכרים, תמציות, רכזים ובעצם מאפשרות שימוש בפרי עצמו בלבד תוך ציון הזנים המשתתפים במשקה. זו לא תחרות המשקאות היחידה שבה אוסרים על שימוש ברכיבי טעם וזו דוגמא טובה להפרדה בין העולם הישן הארטיסטי של היינן שעושה יינות ושיכרים ביקב , משתמש בחומרים ושיטות המותרות בלבד ואינו מחפש קיצורי דרך לעומת מדף המשקאות בסופר המכיל מותגים רבים ומעניינים אך הם מיוצרים בשיטה של סרט נע על גבי מסוע שבכל תחנה מוסף לבקבוק רכיב נוסף.  בעולם המשקאות המודרני אכן משתמשים בכל העזרים האפשריים, כולל חומרים משמרים להארכת חיי המדף של המוצר. סודה בטעמים מכילה את כל הרכיבים המפורקים של סיידר , מים , סוכרים , חומצה מאלית שהיא החומצה העיקרית בתפוח ותמציות והם נקראים סיידר. רכזי פירות הנמצאים במשקאות כאלו הינם בדרך כלל רכז תפוחים אך גם לעיתים אגסים , פחמן דו חמצני המוזרק למשקה להפכו למוגז. סוגיה בפני עצמה המעלה מחלוקת נוספת , האם משקה שעבר הגזה זהה למשקה שעבר תסיסה כי הרי מולקולת הפד"ח בשני המקרים היא אותה מולקולה.